Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 27a

חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת

Traduction

to burn or eat the offering or sprinkle its blood outside its designated area, the offering is disqualified, and there is no liability for karet for burning or partaking of it. But if he had intent to perform one of those actions beyond its designated time, then it is rendered piggul, and one is liable to receive karet for burning or partaking of it.

Rachi non traduit

חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת. שהרי קרבו מתיריו דהכי תנן במתני' (לקמן זבחים כט:) חוץ למקומו פסול חוץ לזמנו פיגול שהרי קרבו מתיריו מהן פיגול מהן שתיקה ואין כאן פסול מחשבה אחרת להוציאו מיד פיגול:

לְמָחָר פָּסוּל חָזַר וְחִישֵּׁב בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת

Traduction

If he had intent to sprinkle the blood improperly the next day, beyond the permitted time, then the offering is disqualified. Nevertheless, it is not rendered piggul, because he also had intent to sprinkle the blood improperly. Therefore, if he subsequently had intent to sacrifice the offering or consume its meat, whether beyond its designated time or outside its designated area, it is disqualified and there is no liability for karet for burning or partaking of it, because an offering can be rendered piggul only if it would have otherwise been fit.

Rachi non traduit

למחר פסול. אבל אם אותה מחשבה שחישב בעבודה ראשונה ליתן את הניתנין למטה למעלה חישב לזרוק אותה זריקה למחר פסול כדמוקמינן לקמן מידי דהוה אמחשבת הינוח שהרי שחט ע''מ להניח דמו למחר פסול ורבי יהודה היא דפסיל ליה בפ''ג (לקמן זבחים לה:):

חזר וחישב. בעבודה שניה בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת דהא איפסיל ליה במחשבה קמייתא ותו לא חייל עליה פיגול דלא קרבו כל מתיריו:

וְאִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי הַאי פָּסוּל פִּיגּוּל הוּא

Traduction

The Gemara asks: But if blood sprinkled not in its proper place is considered as though it were sprinkled in its proper place, then in this case above, where he had intent to sprinkle the blood improperly the next day, is the offering merely disqualified? Since it is considered as though he had intent to sprinkle the blood properly the next day, shouldn’t the offering be rendered piggul?

Rachi non traduit

ואי שלא במקומו. דמזבח כמקומו דמי:

האי פסול. בתמיה אמאי קרי ליה פסול להאי דחישב ליתן שלא במקומו למחר פיגול הוא שהרי חישב בשחיטה ע''מ לזרוק דמו למחר דהיא אכילת מזבח אלא לאו כמקומו דמי ולא חשיבא אכילה:

Tossefoth non traduit

ואי שלא במקומו כמקומו דמי כו'. תימה ואי לאו כמקומו דמי לאלתר אמאי כשר וי''ל דהוה מצי למימר וליטעמיך והשתא ניחא הא דקאמר לקמן בסוף כל הפסולין (זבחים דף לו.) ר' יהודה לטעמיה דקאמר שלא במקומו כמקומו דמי ופירש שם בקונטרס דשמעינן ליה דהכא בברייתא דמוקמינן כוותיה בשמעתין ומנא ליה לקמן דר' יהודה סובר כן בעלמא דקאמר ר' יהודה לטעמיה אי ברייתא דשמעתין דלמא סוברת דלאו כמקומו דמי אלא דסמיך אהא דקתני לאלתר כשר א''כ על כרחין כמקומו דמי וסיפא דלמחר פסולה אתיא כרבי יהודה כמו מחשבת הינוח (ע''כ):

אָמַר מָר זוּטְרָא זְרִיקָה דְּשָׁרְיָא בָּשָׂר בַּאֲכִילָה מַיְיתְיָא לִידֵי פִּיגּוּל זְרִיקָה דְּלָא שָׁרְיָא בָּשָׂר בַּאֲכִילָה לָא מַיְיתְיָא לִידֵי פִּיגּוּל

Traduction

Mar Zutra said: Intent with regard to sprinkling that permits the meat for consumption can cause the offering to become piggul. Intent with regard to sprinkling that does not render the meat permitted for consumption does not cause it to become piggul. Even Shmuel concedes that although the owner achieves atonement, if the blood is sprinkled in an improper place the meat may not be consumed. Accordingly, this offering is not rendered piggul.

Rachi non traduit

זריקה דשריא בשר באכילה כו'. כגון במקום מתן הדם מייתי לידי פיגול בין שחישב בה ע''מ להקטיר אימורים למחר בין שחישב בשחיטה לזרוק למחר:

זריקה דלא שריא בשר באכילה. אי הוה עביד לה בזמנה כגון זריקה שלא במקומו לא מייתי לידי פיגול בין שחישב בה ע''מ להקטיר אימורים למחר בין שחישב בשחיטה למיעבד הך זריקה למחר לא מייתי לידי פיגול:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא מְנָא לָךְ הָא דִּכְתִיב וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו פִּגּוּל יִהְיֶה מִי שֶׁפִּיגּוּלוֹ גָּרַם לוֹ יָצָא זֶה שֶׁאֵין פִּיגּוּלוֹ גָּרַם לוֹ אֶלָּא אִיסּוּר דָּבָר אַחֵר גָּרַם לוֹ

Traduction

Rav Ashi said to Mar Zutra: From where do you derive this? Mar Zutra replied: I derive it from a verse, as it is written: ''And if any of the flesh of his peace offerings be at all eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be credited to he who offers it, it shall be piggul'' (Leviticus 7:18). The verse indicates that only an offering whose intent of piggul alone caused it to be disqualified is considered piggul. Excluded is this case, whose intent of piggul alone did not cause it to be disqualified; rather, the prohibition of something else, i.e., the intent to sprinkle the blood in an improper location, caused it to be disqualified.

Rachi non traduit

פיגול יהיה. והנפש האוכלת וגו':

מי שפיגולו גורם. שלא יאכל הוא דקאי בעונה תשא יצא בשר שנזרק הדם שלא במקומו דאיסור זריקה שלא במקומו גרם לו שלא יאכל הלכך אין חייבין על פיגולו כרת ונפקא לן מהכא דאי חישב בזריקה שלא במקומו ע''מ לאכול או להקטיר למחר לא הויא מחשבת זריקה לענין פיגול ומינה כי חישב בשחיטה ע''מ לעשות זריקה זו חוץ לזמנו לא הויא מחשבה בזריקה המפגלת:

Tossefoth non traduit

יצא זה שאין פיגולו גרם לו. וא''ת אמאי איצטריך לקמן (זבחים דף כט:) לא יחשב לומר שמחשבות מוציאות זו מזו תיפוק ליה מהכא מי שפיגולו גרם לו יצא זה שאין פיגולו גרם לו ועוד קשה לרבא דמסיק בסוף פ''ק דמנחות (דף יב.) לדברי האומר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן וקיי''ל דאותן שירים אסורים באכילה דמהניא להו הקטרה למיקבעינהו בפיגול ולאפוקי מידי מעילה וי''ל דהא דמיתסר באכילה אין מחמת מיעוט ההקטרה של קומץ הלכך לא ממעטי ליה מאם האכל יאכל מי שפיגולו גרם לו משמע דאי לא הוי המחשבה הוי הזריקה מעלייתא ומשתריא בשר יצא זה שאין פיגולו גרם לו דאפי' לא הוי המחשבה לא הויא זריקה מעלייתא דהא לא שריא בשר באכילה וי''ל דמי שפיגולו גרם לו משמע באותה עבודה עצמה דאי לא הויא מחשבה הויא הזריקה מעלייתא ומשתריא בשר באכילה יצא זה שנתן למטה למעלה שאין פיגולו גרם לו ואפילו לא הויא המחשבה לא הויא זה זריקה מעלייתא דהא לא שרייא בשר באכילה אבל אם שחט חטאת שלא לשמה או במחשבת חוץ למקומו והדם קיבל או זרק חוץ לזמנו סד''א ליהוי פיגול ובכרת דכיון דבאותה עבודה דפיגול ליכא מחשבה אחרת קמ''ל לא יחשב אי נמי אימא הני מילי כי נפסל תחלה לא הדר תו מיקבע בפיגול בעבודה שאחריה אבל כי נקבע בפיגול בעבודה אחת ובעבודה שניה שאחריה חשב שלא במקומו לא פקע שם כרת מיניה קמ''ל לא יחשב וקשה לר' יהודה דאזיל בתר מחשבה שקדמה כדתנן בפירקין ולאלתר דכשר במסקנא אתיא כרבי יהודה דסבר שלא במקומו כמקומו דמי ותימה כיון דמחשבה כמעשה לרבי יהודה א''כ לאלתר כשר היינו בעלים נתכפרו אבל בשר פסול כדאמר שמואל לעיל וא''כ חזר וחישב חוץ לזמנו בעבודה שניה אמאי פיגול להתחייב כרת הא זריקה דלא שריא בשר באכילה לא מייתי לידי פיגול כמו בסיפא למחר פסול ולא פיגול מהאי טעמא ונראה דר' יהודה לא עביד מחשבה כמעשה אלא היכא דבמעשה פסול גמור ולא נתכפרו בעלים ואם כן לאלתר כשר היינו כשר גמור ושריא בשר באכילה דאי לאו הכי ליפלוג בניתנין למעלה למטה שיהא פסול בשר באכילה כמו במעשה ברו''ך ע''כ:

אלא דבר אחר גרם לו. והקשה ה''ר חיים מידי דבר אחר כתיב כדאמר בבבא קמא (דף כה.) מי שקרויו גרם לו יצא זה שאין קרויו גרם לו אלא דבר אחר גרם לו ופריך מידי דבר אחר כתיב וי''ל דסמיך אקרא דלא יחשב לא יערב בו מחשבות אחרות אע''ג דצריכי תרוייהו מ''מ סברא הוא שדבר אחר יגרום לו [פיסול להפקיע מידי פיגול] כיון דאשכחן מחשבות שמוציאים זו את זו אי נמי קרא יתירא קדריש הכא והא דאמר פרק גיד הנשה (חולין קא.) מי שגידו אסור ובשרו מותר יצא זה שגידו ובשרו אסור לא דמיא להכא:

אִי הָכִי אִיפְּסוֹלֵי נָמֵי לָא לִיפְּסֵל

Traduction

The Gemara challenges: But if so, i.e., if blood applied not in its proper place is considered as though it were applied in its proper place, and the intent to sprinkle the blood the next day does not render the offering piggul, then it should not even be disqualified due to such an intention. Why, then, does the baraita rule that it is disqualified?

Rachi non traduit

אי הכי. דלא הויא זריקה לענין מחשבה איפסולי נמי לא נפסול:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: In general, intent to perform the rites of an offering beyond its designated time disqualifies the offering, even when it does not render it piggul, just as is the case with regard to the intent to leave portions of the offering for the next day, as taught in a mishna in the next chapter (35b), and according to the opinion of Rabbi Yehuda there, that intent to leave the blood until the next day rather than sprinkling it on the altar disqualifies the offering even though it does not render it piggul.

Rachi non traduit

אמחשבת הינוח. דהא חשיב מיהא להניחו למחר:

ואליבא דר' יהודה. לקמן בפ' כל הפסולין (זבחים דף לה:) תנן להניח מדמו למחר כשר ור' יהודה פוסל:

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְעוֹלָם פָּסוּל מַמָּשׁ וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי וְלָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁנָּתַן בִּשְׁתִיקָה כָּאן שֶׁנָּתַן בַּאֲמִירָה

Traduction

§ The Gemara cites additional opinions with regard to the statement of the mishna that blood misapplied on the altar disqualifies the offering. Reish Lakish says: Actually, when the mishna states that the offering is disqualified, this is to be taken literally, i.e., that the owner does not even achieve atonement through it. And nevertheless, blood sprinkled not in its proper place is considered as though it were sprinkled in its proper place, and it effects atonement. And the apparent contradiction between these two claims is not difficult: Here, where misapplication of the blood effects atonement, it is a case where he placed it in silence, i.e., without specific intent; there, in the mishna, it is a case where he placed it with a statement, i.e., intent to consume the offering beyond its appointed time.

Rachi non traduit

וריש לקיש אמר כו'. אמתניתין קאי ופליג אדשמואל:

לעולם פסול ממש. דלא תני תנא פסול אבשר לחודיה אי לא פריש בהדיא ומתני' פסול לגמרי קאמר שאף בעלים לא נתכפרו:

ושלא במקומו. כשמואל סבירא ליה דכמקומו דמי לענין כפרה ולא להתיר באכילה כדדריש ליה שמואל לקרא דלעיל ואני נתתיו לכם וגו' ולא קשיא אמתני':

כאן שנתן בשתיקה. דרשא דקרא דמשמע בעלים נתכפרו כשנתן בשלא במקומו בשתיקה ומתני' דקתני פסול בנתן במחשבת לאכול בשר חוץ לזמנו ואשמעינן דפסול ואין בו כרת דמחשבת זריקה זו מחשבה הוא לפסול דכמקומו דמי ולא לפגל דזריקה דלא שריא בשר באכילה לא מייתי לידי פיגול:

Tossefoth non traduit

וריש לקיש אמר כו'. אע''ג דלריש לקיש צריכי לשנויי כדרבא ובפ''ק דמנחות (דף ה:) משמע דלא סבר ליה כוותיה בדבר הראוי לעבודה מ''מ באינך סבר ליה כוותיה שפיר:

תְּנַן חִישֵּׁב לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְמַטָּה עַד מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה כּוּ'

Traduction

Since Reish Lakish agrees with the statement of Shmuel that blood applied not in its proper place is considered as though it were applied in its proper place, the Gemara poses the same difficulties to the statement of Reish Lakish as posed above to Shmuel: We learned in a baraita: If one slaughtered an offering and had intent to place the blood that is to be placed below the red line above the red line, or to place the blood that is to be placed above the red line below the red line, etc., until the response of Rav Naḥman bar Yitzḥak: Just as is the case with regard to the intent to leave portions of the offering for the next day, and according to the opinion of Rabbi Yehuda, etc.

Rachi non traduit

תנן כו'. כל הנך תיובתא דאותבי' לשמואל מותבי' נמי לריש לקיש דהא כוותיה סבירא ליה דשלא במקומו כמקומו דמי:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי שֶׁנָּתַן בִּשְׁתִיקָה וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי וְהָא דְּאִיכָּא דַּם הַנֶּפֶשׁ הָא דְּלֵיכָּא דַּם הַנֶּפֶשׁ

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Both here and there, i.e., in the mishna here as well as in the mishna in the next chapter (32a), it is a case where he placed the blood in silence. And the mishna here rules that the offering is completely disqualified because blood applied not in its proper place is not considered as though it were applied in its proper place. And that mishna in the next chapter, which states that the blood may be collected and sprinkled again, is referring to a case where there is blood of the soul left in the animal to sprinkle again, while this mishna is referring to a case where there is no blood of the soul left.

Rachi non traduit

ורבי יוחנן אמר אידי ואידי. מתניתין דקתני פסול וליכא תקנתא ומתניתין דכל הפסולים דתני תקנתא שנתן בשתיקה:

תְּנַן פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ הַיְינוּ דְּקָתָנֵי פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת

Traduction

The Gemara challenges: We learned in the mishna that if the blood was misapplied on the altar, the offering is disqualified, but there is no liability for karet for one who partakes of the meat. Granted, according to Reish Lakish, who explains that the mishna is referring to one who expresses intent to sacrifice or consume the offering beyond its designated time, this is the reason that the tanna teaches: Disqualified, but there is no liability for karet for burning or partaking of it, to stress that although one sprinkled the blood with intent of piggul, since the sprinkling was performed improperly, his intent does not render the offering piggul, and one who partakes of it is not liable to receive karet.

Rachi non traduit

בשלמא לריש לקיש. דאוקי מתני' כשנתן במחשבה איצטריך למיתני אין בו כרת לאשמועינן דאע''ג דחשיב בהך זריקה חוץ לזמנו אינו פיגול וכדאמרן דלא שריא בשר באכילה לא מייתי לידי פיגול:

אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי אֵין בּוֹ כָּרֵת קַשְׁיָא

Traduction

But according to Rabbi Yoḥanan, who explains that the mishna is referring to a case where the blood was sprinkled with no specific intent, of what necessity is the clause: There is no liability for karet for burning or partaking of it? Since the offering is disqualified because the blood was placed not in its proper place, and there was no intent of piggul, why would one think that there should be liability for karet? The Gemara responds: Indeed, this clause is difficult for Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

אלא לרבי יוחנן. דמוקי בשתיקה והאי פסול משום דלא במקומו הוא פשיטא דאין בו כרת קשיא:

וְלִשְׁמוּאֵל מַאי אֵין בּוֹ כָּרֵת הָכִי קָאָמַר אִם נָתַן בְּמַחְשָׁבָה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת

Traduction

The Gemara asks: And according to Shmuel, of what necessity is the clause: There is no liability for karet for burning or partaking of it? The Gemara responds: This is what the mishna is saying: If one placed the blood improperly with intent that would otherwise render the offering piggul, the offering is disqualified, but there is no liability for karet for burning or partaking of it, because such sprinkling would not have permitted the meat for consumption.

Rachi non traduit

ולשמואל מאי אין בו כרת. דאיהו נמי מוקי לה בשתיקה:

הכי קאמר ואם נתן במחשבה. דחוץ לזמנו פסול ואין בו כרת ואיצטריך לאשמועינן אע''ג דלענין כפרה כמקומו דמי מחשבת פיגול לא חיילא הואיל ולא שריא בשר באכילה אבל לרבי יוחנן לא מצי לשנויי הכי דכיון דאשמעינן תנא דידן פסול ומשום דשלא במקומו (הוא אלמא) לאו כמקומו דמי פשיטא דאם נתן במחשבה לא הויא מחשבה דהוי כאילו נתנו על הרצפה דלא קרבו כל מתיריו:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי לֶיהֱוֵי כִּי נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וְיַאַסְפֶנּוּ

Traduction

The Gemara challenges: And according to Rabbi Yoḥanan, if blood sprinkled not in its proper place is not considered as though it were sprinkled in its proper place, it should be as if it spilled from the service vessel onto the floor, and let the priest gather it up and sprinkle it again properly. Why, then, does the mishna rule that it is disqualified?

Rachi non traduit

ורבי יוחנן. כיון דלאו זריקה הוא כלל ניהוי כמי שנשפך מן הכלי על הרצפה ויאספנו ואפי' ליכא דם הנפש אחרינא אמאי פסול יאסוף את זה מן המזבח ויחזור ויתננו במקומו בשלמא לשמואל ולריש לקיש כיון דזריקה היא לכפרה אידחי ליה מלאספו שהרי כיפר אלא לר' יוחנן יאספנו:

סָבַר לַהּ כְּמַאן דַּאֲמַר לֹא יַאַסְפֶנּוּ דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן לֹא יַאַסְפֶנּוּ לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַאַסְפֶנּוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַאַסְפֶנּוּ

Traduction

The Gemara responds: The tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of the one who says: He may not gather it up. As Rav Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: All concede with regard to the blood that is to be placed above the red line that if one placed it above the red line, and likewise with regard to the blood that is to be placed below the red line if one placed it below the red line, not in accordance with the procedure dictated by its mitzva, e.g., with the left hand or with improper intent, he may not gather it up again. They disagree only with regard to the blood that is to be placed above the red line that one placed below the red line, and blood that is to be placed below the red line that one placed above the red line, as Rabbi Yosei says: He may not gather it up, and Rabbi Shimon says: He may gather it up.

Rachi non traduit

סבר לה. תנא דמתניתין:

כמ''ד לא יאספנו. כיון דהגיע למזבח ואע''ג דשלא כהילכתו הוא קלטיה מזבח לאפוקי מתורת כפרה אחריתי:

הכל מודים בניתנין למעלה שנתנן למעלה שלא כמצוותן. כגון במחשבה או בשמאל:

שלא יאספנו. לחזור וליתנו כמצותו דכיון דניתן במקומו אזדא ליה תורת זריקה מיניה:

לא נחלקו. הנך תנאי דבעינן למימר שרבי יוסי אומר לא יאספנו ואף על גב דלאו כמקומו דמי:

ורבי שמעון אומר כו'. וע''כ ליכא למימר דטעמא דר' יוסי משום דס''ל דשלא במקומו כמקומו דמי דאם כן אדמיפלגי באסיפה ליפלגי בכפרה ונימא רבי יוסי כיפר ור' שמעון לא כיפר אלא לרבי יוסי נמי לאו כמקומו דמי ואפ''ה לא יאספנו ומשנתינו כדברי האומר לא יאספנו ומשום הכי תנא פסול במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source